קורות חיים
טל טטיאנה, בתם של סבטלנה ולאוניד קליין, נולדה ביום י"ב באייר תשל"ה (23.04.1975). אחות בכורה למוריה.
טל גדלה והתחנכה בבאר שבע. הייתה תלמידה מצטיינת, חכמה, חריפה ודעתנית, ותמיד מוקפת בחברים. סימן ההיכר שלה בין חבריה היה החיוך שובה הלב.
בתום לימודי התיכון בעיר, בגיל 18 התגייסה לצבא ושירתה שירות מלא.
לאחר השחרור עבדה בעבודות שונות והחלה ללמוד לתואר ראשון.
עם סיום הלימודים השתלבה בעבודה בחברת ICL למוצרים תעשייתיים (מפעלי ים המלח). טל הייתה מובילה בתחום ומצטיינת בעבודתה. תמיד הקרינה רציונליות, ביטחון עצמי גבוה ועשייה למען האחר. הקולגות שלה סיפרו שהייתה אהובה, פעילה ודומיננטית בפעילויות החברה, ושמרה על יחסים טובים עם כולם.
כעבור מספר שנים נישאה והקימה בית עם בעלה בבאר שבע. נולדו לה ארבעה ילדים: אדר, אלירן, אלון ואיתן. טל הייתה אימא מסורה לילדיה, והשקיעה בהם את כל כולה. היא גידלה אותם באהבה, עם זאת הקפידה לשלב בחייה גם פעילויות ותחביבים שאהבה לעשות. מכריה סיפרו שהייתה "אימא לביאה, שהצליחה לעשות את הכול בו-זמנית, ועוד עם כוס יין ביד."
טל שיחקה בקבוצת הכדורשת "מאמאנט" – בליגת האימהות בבאר שבע. היא אהבה את הקבוצה והייתה אחת השחקניות הבולטות שבזכותה נרשמו בקבוצה לא מעט ניצחונות. היא הייתה שאפתנית ותמיד רצתה ללמוד עוד ולשפר את הביצועים שלה.
במרוצת השנים נפרדה מבן זוגה. לאחר זמן נישאה לריצ'רד. בני הזוג המשיכו לגור בבאר שבע.
טל הייתה מוכרת כאישה יפה, עוצמתית ואצילית, אישה חזקה ובעלת הומור מיוחד, שהייתה אהובה על רבים והייתה לה נוכחות בקהילה. היא נהנתה לבלות בזמנה הפנוי עם משפחתה וחבריה, אהבה מוזיקה והופעות חיות, וחיה את החיים בכיף ובקלילות. תמיד נהנתה מהרגע. היא האמינה שהחיים קצרים וצריך לנצל בהם כל רגע, ויישמה את זה באופן מעשי בחיי היומיום.
בקיץ 2023 טסה עם משפחתה לזנזיבר למשך שבוע, טיול שהיה מלא בחוויות ונופים מרהיבים ובזמן איכות עם יקיריה.
ביום שישי בלילה, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, נסעה עם שתי חברות לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שנערך בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו למקום הן בילו ונהנו עם 3,000 החוגגים במקום.
למוחרת, יום שבת, כ"ב בתשרי שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר פתח ארגון הטרור חמאס בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לדרום ולמרכז ישראל. בשעות הבאות חדרו אלפי מחבלים את גדר הגבול מרצועת עזה למדינת ישראל והחלה מתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, בהם קיבוצים ומושבים, על הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות, על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור.
המחבלים החריבו בתים ביישובים רבים, רצחו כ-800 אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וחטפו לרצועת עזה מאות ישראלים ועובדים זרים. בהמשך התברר שחטפו גם גופות, וחלק מהחטופים נרצחו בהיותם ברצועת עזה.
למעלה מ-350 חיילים ושוטרים נפלו באותו יום, בטרם הצליחו כיתות הכוננות המקומיות וכוחות צה"ל להשתלט על השטח.
בבוקר זה החלה מלחמה.
כשהחלו האזעקות טל מצאה מסתור במיגונית באזור קיבוץ בארי. היא הספיקה לספר למשפחתה שהיא נמצאת שם, ומשעה 7:45 נותק הקשר עימה והיא נחשבה לנעדרת.
במשך שבוע של חוסר ודאות לא ידעה משפחתה של טל מה עלה בגורלה. לאחר שבוע נמסר למשפחתה כי אינה בין החיים וגופתה זוהתה.
המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.
טל טטיאנה ברטיק קליין נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בת ארבעים ושמונה בהירצחה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בבאר שבע – חדש. הותירה אחריה בעל, שלושה בנים ובת, הורים ואחות.
על מצבתה כתבו אוהביה: "את החיוך הגדול נזכור ולא נחדול, צחקת בלי סוף, והיית מקור אור לכולנו".
חברתה יעל ספדה: "טל המיוחדת והיפה, אשת אור ושמחה, עם חיוך של טוב לב ואהבה, תמיד היו לך דברי חוכמה, כנות וחום אפפו אותך בדרכך הקסומה. תודה על אכפתיות ועל מי שהיית. תודה על המבט המחייך והאהוב שתמיד היה לך למי שצריך. לא נשכחך לעולם, אורך ימשיך לזרוח ולנצח את החושך גם אחרייך."
חברתה לילך ספדה: "חנוכייה שלמה לא תפיץ חצי מהאור שהפצת. נוחי על משכבך."
נתי חברתה כתבה: "טל אהובה שלי, חברה שלי בלב, כמה את חסרה לי. אישה שהיא השראה, אישה חזקה, נוכחת, מובילה, מנהלת, אימא אוהבת, מחבקת ודואגת לארבעת גוזלייך. השארת אחרייך מורשת עצומה של ילדים נפלאים וחזקים, של חברות, חברויות, ואצלי בלב השארת אומנם גם חור גדול אבל נוכחות והיאחזות בחיים, בחברות, במוזיקה, באהבה, במשפחה. את חסרה לי. אוהבת אותך מאוד."