טוראי דוד אורנשטיין ז"ל

קורות חיים

בן אלישבע וחיים נולד בדימונה. ד' בתשרי תשמ"א 14/09/80. נפל בעת שירותו בתאריך ל' בסיוון תשנ"ט 14/06/99. בן 19 בנפלו תנצב"ה.

אימו מספרת: מה שאפיין את דוד זה כנות, יושר, אדיבות ואהבה לבריות. הוא מעולם לא פגע באיש. תמיד אהב לעזור, להעניק וכנגד גם להצליח בכל דבר שהוא עשה. משקיען רציני- כשדוד ישב על משהו הוא לא הירפה עד שהצליח וזה לא משנה מה זה. הוא אהב ללמוד, היה בו רצון חזק וחשק ללמוד. אם הוא לא היה מבין משהו הוא היה שואל, לא מעניין אותו הציון אלא התהליך וזה באמת מה שהיה חשוב ובזכות זה הוא הצליח הרבה וקיבל תעודות הצטיינות בשנות חייו הקצרים מאוד.

לאחר בי"ס היסודי המשיך דוד בחטיבת אלון ומשם לתיכון להיימן, תמיד שמעתי רק דברים טובים עליו באסיפת הורים ולכן אהבתי ללכת לאסיפות אלו: "דוד ילד טוב, ממושמע ומסודר, חבר טוב, מכין שיעורים, ציונים טובים, משתתף בשיעורים, ילד מקובל בחברה, משקיע ואכפת לו"- כך אמרו לי מוריו ומחנכיו.

קריאה הייתה האהבה של דוד. השאיפה שלו הייתה ללמוד כמה שאפשר, להשכיל ולדעת כמה שיותר.

דוד שמר מצוות, הלך לבית הכנסת כל שבת וכמובן בחגים. דאג שנדליק נרות קידוש ופלטת שבת. הניח תפילין כל בוקר וקרא ספרי קודש. הוא לא הפריע לאף אחד, לא דרש מאתנו מעבר לזה ובזכות זה חיינו בשלום.

"הטוב ביותר שבאדם, אתה הושטת יד לכל מי שרק ביקש. אתה עם חיוך ורוגע שליוו אותנו תמיד וימשיכו ללוות לאורך כל הדרך. לך רצינו רק לומר שזוכרים וזוכרים ואף פעם לא נשכח, כמה שהיית מקסים, כמה שהיית טוב וכמה מוצלח וחכם שהיית וכמה...כן, כמה נתגעגע".

דוד זכרונו לברכה, שירת כמש"ק בטחון שדה בבסיס "נבטים" של חיל האוויר, ותואר על ידי מפקדיו כחייל מקצועי וחברותי, ביצע את משימותיו תוך השקעה מעבר לדרוש, דוד הפגין מוטיבציה גבוהה להמשך שירותו הצבאי, בלט באמינותו ובנכונותו לעזור ולסייע לסובבים אותו בכל עת.

וכך כתב יובל נמירובסקי סגן אלוף מפקד היחידה: "משפחת אורנשטיין היקרה. יקרכם, טוראי אורנשטיין, זכרונו לברכה, מצא את מותו ביום ל' בסיוון התשנ"ט 14 ביוני 1999, דוד הגיע ליחידה לפני כחצי שנה, והספיק להוכיח את יכולתו האישית, את הצטיינותו בתחומים רבים ולהטביע את חותמו. תכונותיו, יכולתו המקצועית והמוטיבציה הגבוהה הניעו אותו לנסות ולהתקבל לקורס קצינים. גם בשאיפה זו הצליח והתקבל, ואין לי ספק שבמידה ודוד היה יוצא לקורס קצינים, היינו כולנו נפגשים בגאווה מול בימת מסדרים בטקס הסיום.

ברגעים קשים ונוראים אלו, אנו מאמצים אתכם בחוזקה אל לבנו ומושיטים לכם את ידנו כחלק מהמשפחה הגדולה של דוד.

כואבים ומבכים את מותו.

יהי זכרו ברוך.